אמהות במודעות

לפעמים, הדבר הכי מרגיז בעולם כהורים הוא שאנחנו אומרים לילדים שלנו לעשות משהו והם לא מקשיבים לנו. אנחנו מבקשים - והילד לא עושה.. לפעמים הוא עושה דווקא, לפעמים הוא פשוט לא מתייחס.. לפעמים לא בא לו להקשיב לנו.. התסכול הזה מתחיל כבר עם פעוטות קטנים, וכמובן, שככל שהילד גדל - גם האתגר גדל.. הורים מתוסכלים מוצאים פתרונות שונים לדאוג לכך שהילד אכן יקשיב - יש את מי שמאיים ומעניש - "אם לא תעשה ככה וככה אז….." יש את מי שמשחד - "אם תקשיב לי אז אני אתן לך…." יש את מי שמתמקח - "טוב, אז אם לא את זה - אולי את זה מה אתה אומר , ואולי בעצם ככה ועוד קצת?" יש את מי שנעלב - "טוב אם אתה לא מקשיב לי - אני לא אקשיב לך בפעם הבאה" יש את מי שמתעלם ובוחר לא להתייחס לכך שהילד לא מקשיב יש את מי שנותן לילד חירות מוחלטת להחליט מה טוב לו.. אני לא מתחברת לכל המשפטים שלמעלה כדרך חיים, ודרך חינוכית. עם זאת, אני מקבלת שיש גילאים מסויימים ומקרים מסוימים שהם יכולים להתאים. הבעיה שלנו כהורים היא שבד"כ התגובה שלנו נובעת מהמצב  שלנו באותו הרגע, ולא מהתאמה לס

גם אתם כהורים חושבים על החופש הבא ונלחצים? לרוב ההורים, התקופה הכי מלחיצה בשנה היא החופש הגדול.  כבר בספטמבר הורים נלחצים מהמחשבה על יולי ואוגוסט. החופש הגדול מגיע,  ואיתו, הבלאגן, ההוצאות הכספיות, השעמום של הילדים, הטירוף ברחובות, והשאלה היומיומית -  מה לעשות? איך להפעיל את הילדים?במה להעסיק אותם? כל הורה יאמר שזה קשה ומלחיץ, ואין ספק שזה אכן אך.. אבל האמת היא - שכהורים - אנחנו נדרשים ליצירתיות תמידית ואין סופית. אני לא מדברת רק על יצירתיות שתאפשר לנו לעבור את החופשים בשלום או הפעלות יצירה  שונות. אני מדברת על כך שעם הילדים שלנו, בעצם, כל רגע הוא יצירה. אנו הרי יוצרים מציאות לילדים שלנו, אנו יוצרים את ההבנה של הילדים שלנו על העולם, אנו יוצרים עבורם דרך ללכת בה, אנו יוצרים עבורם את העתיד שלהם. כהורים המגדלים ומחנכים ילדים, בכל רגע נתון אנו יוצרים ובוראים. אנו עושים זאת אם נרצה או לא, ואם נהיה מודעים לכך או לא. האמת היא, שבעצם מהרגע הראשון של ההתעברות, שזוהי היצירה האדירה ביותר בעולם - אנו הופכים להיות אמנים, יוצרים של ממש. בעצם, היצירה והאמנות העתיקות ביותר, המשמעותיות