אמהות במודעות

מאז שילדת, כמה פעמים אמרו לך למי הילד/ה שלך דומה? כשאני ילדתי,  לקחו פחות מ24 שעות מהרגע שהבן שלי נולד, ועד שהתחיל החידון הזה… האם הוא נראה כמוני או כמו בעלי? אולי בכלל כמו האחיין שלו מהצד שלי? או לאחיין השני?למי הוא יהיה דומה בעתיד במראה? ולמי באופי? כל כך הרבה פעמים, אנחנו ואחרים מסתכלים על הילדים שלנו ורואים את הדמיון שלהם למישהו אחר. את הדמיון הפיזי בינינו לבינם, הדמיון באופי, הדמיון בהתנהגות, בשפה שלהם, במניירות שלהם, בהרגלים שלהם ושפת הגוף שלהם. אבל בין כל הדמיונות האלו.. האם אנחנו  זוכרים לראות  אותם? כילדה, (וגם כבוגרת לצורך העניין, ) שנאתי שאמרו לי למי אני דומה..במשך כל חיי, ההורים, המורים, הדודים השכנים, כולם, חוו עלי דעה למי אני דומה ולמי לא.. לצערי, היו גם מי שהתייחסו אלי, ובחנו אותי לפי השוואות אלו. כילדה זה נורא בלבל אותי כיוון שאני לא הרגשתי דומה לאף אחד. הרגשתי אני! כבוגרת, כמחנכת, כאם, שמתבוננת על ילדים מסביבי, אין ספק ,שאני יכולה לראות דמיון בין ילדים לבין הסביבה הקרובה שלהם. דמיון בינם לבין ההורים שלהם, האחים שלהם וכו.. הדמיון לפעמים יהיה במראה, לפע

כשהתעוררתי מהניתוח הקיסרי, ידעתי שהתעוררתי אדם אחר. לא ידעתי כלום חוץ מזה הייתי כאובה, הייתי עייפה, הייתי בשוק כל החוויה של הלידה לא הייתה בכלל מה שתכננתי.. כאשה שמנסה לחיות חיים עם היבט הוליסטי, עוסקת בפיתוח מודעות,  מתאמנת ביוגה, עושה מדיטציה, אוכלת​ מזון בריא, לא לוקחת תרופות או הולכת לרופאים,  כולם בסביבה שלי היו בטוחים שאני אלד לידה טבעית, בלי אפידורל, בכריעה ואולי אפילו בבית. ההריון עבר בצורה טובה ורגועה, הרגשתי טוב, הייתי שמחה, והיו מעט תופעות לוואי. כמובן שהרבה בדיקות אבל הכל היה תקין, הייתי בקשר פיזי ורגשי עם העובר כל הזמן. את היציאה לחופשת לידה, תכננתי כך שיהיה לי מספיק זמן לנוח, להירגע ולהכין אותנו ללידה רגועה ובריאה. רק מה קרה? ערב היציאה שלי לחופשת לידה, שבוע 37, פתאום תחושה לא טובה… משהו בתנודות העובר השתנה…העובר שלי זז כל ההריון ופתאום בקושי שהרגשתי אותו.. לחץ.. פחד..בלבול.. מה זה אומר? מה עושים? ניסינו הכל לפי הספר: אכלתי מתוק - לא היה שינוי שכבתי על צד שמאל - לא היה שינוי נשמתי עמוק, דמיון מודרך… הכל - ולא היה שינוי. אז נסענו לבית חולים. הבטן מ